אימון נוירו קוגניטיבי

אטנגו – שיטת אימון מוחי לטיפול בהפרעת קשב וריכוז

הקשר בין הפרעת קשב לפעילות גלי המוח – הפן הביולוגי

במאמר זה נרחיב ונסביר על הפן הביולוגי של הפרעת קשב ומה הקשר בינה לבין פעילות גלי המוח.

 

מה זה ADD/ADHD ?

קצת מידע על ההפרעה יתן לנו תמונה כללית איפה אנחנו עומדים, אז נתחיל? ובכן, הפרעת ADD  הינה ראשי תיבות של Attention Deficit Disorder (ובעברית: תסמונת חוסר קשב). בראשי התיבות ADHD נוספה לנו האות H והיא קיצור של Hyperactivity, ולכן ADHD בעברית זו “תסמונת חוסר קשב המלווה בהיפראקטיביות”. הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירוביולוגית וטוענים שיש להבסיס גנטי תורשתי.

הפרעת ADD/ADHD נוצרת בעקבות מחסור או חוסר איזון בנוירוטרנסמיטור במוח.

נוירוטרנסמיטור זהו חלבון המעביר מסר/ מידע בין תאי העצב במוח אשר באמצעותו חלה התקשורת העצבית בין תאי העצב במוח.

משהבנו את תפקידם של הנוירוטרנסמיטרים, ברורה החשיבות של פעילות תקינה של הטרנסמיטורים לתפקוד תקין באדם.

 

שלושה טרנס’ מעורבים ב – ADHD והם:

דופמין , נוראדרנלין  וסרוטונין .

הפרשה מאוזנת של השלושה היא פקטור חשוב לתפקוד תקין.

היכן כל זה מתרחש?

במוח, את זה אנחנו כבר יודעים. אולם באזור ספציפי הנקרא ‘הקורטקס האורביטו פרונטלי’ הרי היא קליפת המוח הקדמית הסמוכה לגלגל העין, או במינוח: האונה המצחית.

למעשה, בהפרעת קשב וריכוז האונה הקדמית אינה מפיקה די גלי מוח האחראים למצבים של ריכוז. כלומר: קיים מחסור בייצור של גלים גבוהים מסוג ביתא 1. על כן, בעלי ADD/ADHD, שרויים במצב של תת-ערנות מוחית, משמע- פעילות מוחית בטווח גלי תיטא ומיעוט גלי ביתא.

כאשר הם נדרשים לפעילות ממוקדת, הם אינם מסוגלים לעשות זאת, עקב הקושי הפיסי להגיע לגלים מסוג ביתא.

 

גלי המוח נחלקים לקבוצות כאשר כל קבוצה מקושרת ל”מצב” אחר שלנו:

גלי דלתא – 4 הרץ- אופייני למצב שינה

גלי תטא – 4-8 הרץ -מצב בין עירנות לשינה “חלימה בהקיץ”

גלי אלפא – 8-12 הרץ- מצב רגיעה

גלי ביתא 1 – 14-16 הרץ- ריכוז ויכולת הפקת קוגניציה טובה

גלי ביתא 2 – 16-20- ריכוז עם דריכות קלה

גלי ביתא 3 – 20-30 דריכות ועירנות גבוהה

גלי ביתא 4 – 30-40 הרץ מצב – דריכות גבוהה, סכנת חיים (במצב זה אנו מפיקים את שיא האדרנלין).

 

המצב האידיאלי הינו כאשר המוח עובר לתדר מסוים בהתאם לצורך התפקודי וכן מסוגל לעבור במהירות בין תדר לתדר, זו גמישות מנטלית טובה!

 

גמישות מנטלית טובה מאפשרת השגת יכולות קוגנטיביות גבוהות, המאפשרות תיפקוד טוב בכל תחומי החיים.

כאשר המוח אינו מגיע לתדר הנדרש במצב מסוים, הדבר מעיד על בעיה ועל כן יש לאמן ולתרגל את המוח, בדיוק כשם שמאמנים את שרירי הגוף!

 

את זה בדיוק עושה תוכנית האימון של AttenGo:

אימון המוח לגמישות מנטלית טובה, יכולות קוגניטיביות גבוהות, תיפקוד לימודי טוב!

 

מתוך האתר של חברת אטנגו.