יצירת קשר

אתם מוזמנים לפנות אלי בכל שאלה מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

טלפון(חובה)

תוכן ההודעה

שלום, אני שוש מעוז-אריה, וברוכים הבאים לאתר שלי

img

בחרתי לעסוק באימון אישי להשגת יעדים, לאחר קריירה ארוכה בארגוני היי-טק גדולים, בהם מילאתי תפקידים בתחום האדמיניסטרציה והניהול במשאבי אנוש.

לאורך השנים, עבודתי הייתה קשורה באנשים, המהווים את "הלב" של כל עשייה וכל ארגון, כך שהמעבר לאימון אנשים היה הצעד הטבעי ביותר מבחינתי.

אני מאמנת אישית ועסקית, מאמנת מנהלים , קריירה והפרעות קשב וריכוז, ומאמנת אימוני לייזר.

הגיע הזמן לנקודת מפנה

על חשיבות האבחון המוקדם בקשיי קשב וריכוז / ד”ר אבי שפירא

 

מאת: ד”ר אבי שפירא , מומחה בפסיכיאטריה ילדים ונוער

הפרעת קשב וריכוז נחשבת כיום לאחת ההפרעות השכיחות בתחום הנוירולוגיה והפסיכיאטריה של הילד, ויש לה השלכות על עתידם הרגשי, ההתנהגותי והאקדמי של הילדים הלוקים בה.
במחקרים אפידמיולוגים שונים נמצא כי 5%-10% בגילאי בית הספר לוקים בהפרעה זו, רובם בנים, אך גם בנות סובלות ממנה. (ביחס 5:1 ).

בשנים האחרונות אנו עדים למתקפה ציבורית שיוצאת נגד האבחנה, נגד העלייה במספר הילדים המאובחנים, נגד השימוש המסיבי ברי טלי ן, נגד חברות התרופות והרופאים שמפזרים, כביכול, את התרופות שלא מאינטרסים מקצועיים. קיימת תחושה בציבור, שבחלקה היא נכונה, שהטיפול התרופתי לא תמיד ניתן לאחר הערכה מדוקדקת ומקיפה המורכבת מפרמטרים רבים שאותם אדגיש בהמשך. בכתבה זו אני מקווה להפריך טענות שונות הנובעות, לפי דעתי, משיקולים זרים שאינם ממין העניין. יש לזכור כי המפסידים הגדולים, ומי שנשאר חסר אונים, הם הילדים הסובלים.

לדעת חוקרים רבים, דרישות המערכת החינוכית רבות יותר כיום מבעבר. המסר להצלחה בחיים עובר דרך המסננת האקדמית , המצוינות והשאיפה למצוינות- כל אלה גורמים למצב סטרסוגני (לחץ) כרוני לילדים ללא קשיים כלל ובוודאי לילדים עם הפרעת קשב וריכוז. ולכן היום, רואים יותר ילדים המאובחנים בהפרעה זו, כי עד לשנים האחרונות היו הילדים בעלי ההפרעה הקלה מסתדרים במערכת החינוך הרגילה. הכיתות המאוכלסות במספר רב של ילדים אשר אינן מאפשרות לצוות המורים להתייחס לתלמיד לפי צרכיו האינדיבידואליים השונים, מהוות גורם שלילי או פקטור בהגדלת מספר הילדים המתקשים בכיתות הרגילות.

סיבה נוספת היא המודעות ההולכת וגוברת להפרעות רגשיות שונות בקרב ילדים ולצידן הרצון של ההורים שלא “לטאטא מתחת לשטיח” בעיות שקיימות . הסטיגמה ביחס לפסיכיאטריה ,למרות התפיסה החברתית הרחוקה ממצב אופטימאלי ונכון, הולכת ופוחתת, וכך, הפרעה נפשית נחשבת, יותר ויותר עם הזמן, כהפרעה רפואית לכל דבר.

לכל מחלה ברפואה יש אספקטים גופניים-פיזיים ואספקטים נפשיים ולכל מחלה נפשית יש אספקטים גופניים- ביולוגים, ובעצם- גוף ונפש חד הם, ולא ניתן להפריד ביניהם. ולכן גם האיבחון וגם הטיפול מן הראוי שיתייחס לכל ההיבטים של כל הפרעה, כדי להביא להצלחה אופטימאלית של הטיפול.

התפתחות הפרעת הקשב אינה מבוססת על גורם יחיד אלא על מכלול גורמים ביולוגים, פסיכולוגים וחברתיים המעצבים את הסינדרום המלא. ההפרעה היא רב דורית, ובין החוקרים נעשים מאמצים גדולים ביותר לגלות גנים הקשורים להפרעה זו. (בין הגנים הנחקרים, הגן לדופמין רצפטור- DRD4 )
ההפרעה הבסיסית היא נוירו- ביולוגית ומבוססת על שינויים קטנים במבנה המוח ובתפקודו. מקובל לחשוב כיום לאחר מחקרי הדמיה רבים (FMRI, SPECT ) שהליקוי הוא באזור הפרונטו- סטריא טלי , הנוירוטרנסמיטור העיקרי המעורב הוא דופמין, כאשר בין האחרים מוזכרים סרוטונין ונוראדרנלין.

שני עקרונות מנחים אותנו בבואנו להבין את ההפרעה המורכבת הזו:

1. העיקרון המולטי- מולקולריטי, כלומר הפרעה עם אספקטים רבים מתחומים שונים: נוירולוגיים, פסכיאטריים, מוטוריים, שפתיים, חינוכיים, חברתיים, פסיכולוגיים ומשפטיים.

2. העיקרון ההתפתחותי, כלומר ההפרעה אינה סטטית וקבועה אלא מתפתחת על ציר הזמן מהגיל הרך, גיל ביה”ס, גיל ההתבגרות , צבא, וגיל הבגרות (ADULTHOOD). להפרעה ביטויים מגוונים בגילאים השונים, בהתאם למכלול התכונות של האדם הנושא אותה ובהתאם לסביבת החיים שבתוכה הוא מצוי.

הפרוגנוזה (צפי) העתידית של הילדים הסובלים מהפרעה זו היא מורכבת וקשה לניבוי בניגוד למחשבה שרווחה עד שנות השבעים-התסמונת אינה נעלמת בגיל ההתבגרות.
בגיל ההתבגרות כ- 30% יבריאו מהפרעה זו אולם, ביחס לאחרים רובם יסבלו עדיין מתסמין רב משמעות גם בחיים הבוגרים. כ- 25% יפתחו אישיות אנטי סוציאלית, הכוללת עימות עם החוק, עבריינות והתמכרויות לסמים.

כ- 35% מהילדים עם ADHD לא יסיימו תיכון עם בגרות מלאה. לעיתים קרובות מדי מתחיל הילד את דרכו בביה”ס בכישלון. חוסר חוויות הצלחה מוביל להפרעות רגשיות משניות וערך עצמי ירוד. גם ילדים מוכשרים ביותר, בעלי אינ טלי גנציה גבוהה, מראים תת הישגיות כרונית, למרות שחלקם מצליחים לעשות קומפנסציה (פיצוי) ומגיעים להישגים סבירים אך לא על פי הפוטנציאל האינטלקטואלי הגבוה שלהם.

לכן, חשיבות האיבחון המוקדם ע”י רופאים מנוסים בתחום התפתחות הילד ופסיכולוגיית הילד, הוא קרדינלי, באשר לטיפול המתאים הנועד למנוע את התופעות שתוארו כאן.

ככל שהאיבחון יערך מוקדם יותר, תהיינה פחות השפעות משניות של ההפרעה והטיפול יהיה יעיל יותר. הדבר נכון ביחס לכל הפרעה פסיכיאטרית, אשר עקב סטיגמה חברתית וסיבות נוספות אינה מגיעה לאיבחון בשלבים המוקדמים של ההפרעה, כאשר לפחות בחלק מהמקרים, שאינם מאובחנים ומטופלים בזמן, ההפרעה “מתלכלכת” בתחלואה פסיכיאטרית נלווית-COMORBIDITY .

לסיכום:
הפרעת קשב דורשת איבחון מוקדם ככל האפשר, לצורך טיפול יעיל ומניעת התפתחותן של הפרעות פסכיאטריות נילוות.
האיבחון הוא מורכב בשל אופי ההפרעה רבת הממדים (MULTI DIMENTIONAL ), ההפרעה קרובה לנורמה ונטולת מאפיין מזהה ברור. כמו כן אין כיום בדיקה חד משמעית לאישור האבחנה.
הצוות הרב מקצועי המאבחן והמטפל חייב לכלול רופא מומחה בהתפתחות הילד ובפסיכולוגיה שלו. באמצעות טיפול הולם, הפרוגנוזה של הילד הסובל מהפרעת קשב עשויה להיות טובה מאד .
לפיכך, תהליכים של איבחון מוקדם וטיפול מוקדם הם בעלי חשיבות מירבית.

הורים רבים נעזרים בטיפולים אלטרנטיביים שונים כגון: אלבאום, טומטיס, נטורופתיה, צמחי מרפא, דיקור, שיאצו, פרחי באך ועוד. אין ספק שתופעה זו יוצרת בלבול רב בקרב ההורים המחפשים מזור לילדיהם ולא חוסכים זמן וכסף לפתרון הבעיות.

תחום הרפואה המשלימה לא נחקר דיו וחבל. התחום רחב ורב גוני והוא מאפשר למטפלים אלטרנטיביים ממקצועות שונים לעסוק בו ללא ביסוס מדעי מספק. הורים רבים נעזרים בשיטות השונות של הרפואה המשלימה מסיבות שונות. לגבי חלק מהילדים שיטות אלו מפחיתות לעיתים את הסימפטומים, אך לא ברור הבסיס המדעי לשיפור הסימפטומטי.

מקצוע הרפואה אינו תמיד מדוייק וחד משמעי, אך עדיין הרפואה הטובה היא זו שפועלת על פי קריטריונים מדעיים. אם האיבחון הראשוני יתבצע ע”י רופא המומחה בהתפתחות הילד והפסיכולוגיה שלו, ללא ספק האבחנות תהיינה יותר מדוייקות. ההפניה לטיפולים המשלימים ע”י הרופא המוסמך לכך תתבצע בהתאם לצורך, וגם החיסכון הכספי למשפחות המטופלים לאורך זמן יהיה רב יותר.

בנוסף, לעיתים ניתן רי טלי ן ע”י רופאים שאינם מומחים בהתפתחות הילד והפסיכולוגיה שלו. רי טלי ן הניתן שלא לצורך עלול לגרום לסיבוכים ותופעות לוואי, בייחוד במקרים שבהם לא נשללה בעיה רפואית, גופנית או נפשית, הגורמת להפרעות בקשב וריכוז. זהירות ומודעות ימנעו עגמת נפש ולעיתים גם בעיות של ממש.

לסיום, אני מוצא תקווה רבה ואופטימיות ביחס לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, הניחנים ביכולות מגוונות בתחומים רבים, שלא תמיד מגיעים לידי מימוש. ילדים עם ADHD הם בעלי מרץ רב שאפשר לתעלו לכיוונים חיוביים. כמו כן הם בעלי כושר יצירתי, וללא ספק, בעזרת תמיכה רגשית וטיפול מתאים, הם יגיעו להישגים מרשימים ויהיו מועילים בחברה בה הם חיים.

Powered by WishList Member - Membership Software