Mindfulness – מדיטציית קשיבות והשפעתה על הפרעת קשב.

תמיד ידענו שמדיטציה משפיעה על הקשב, אך האם גם על הפרעת קשב? דר’ ריקרדו טרש, חוקר מוח באוניברסיטת תל אביב, מספר על מחקרים המראים שיפור בתפקוד של תלמידים עם הפרעת קשב המתרגלים מדיטציית קשיבות.מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים שתרגול מדיטציה מסייע בהפחתת מתח, משפר את איכות החיים ומפתח יכולות ריכוז ושליטה עצמית, תוך שיפור האינטליגנציה הרגשית ותחושת ההערכה העצמית. לאחרונה התברר כי למדיטציית קשיבות, מיינדפולנס, יש גם השפעה משמעותית על מנגנוני הקשב, מה שהוביל לבחינת יעילותה ככלי טיפולי בהפרעות קשב וריכוז.

איך עובדת מדיטציית קשיבות? קיימים סגנונות שונים של מדיטציה, אבל באופן כללי ניתן לחלק אותם לשני סוגים: מדיטציות מכוונות אובייקט ומדיטציית קשיבות. בסוג הראשון ישנה התמקדות באובייקט תוך מיקוד קשבי ממושך עד שהתודעה נכנסת למצב של יציבות. מדיטציית קשיבות, לעומת זאת, שמה דגש על התמקדות במתרחש ברגע הנוכחי, תוך התבוננות בתהליכים פנימיים וחיצוניים והקשבה אליהם מבלי לנסות לשנות אותם. בתוך כך, נעשית סריקה מודעת של שדה המודעות ומיקוד הקשב, תוך קבלה לא שיפוטית של מחשבות, רגשות, תחושות והסחות דעת.במהלך אימון קשיבות, המשתתפים לומדים להפחית עוררות יתר דרך נשימה, כניסה למצב גופני של רגיעה, יצירת פתיחות וקבלה לניסיון הרגשי שלהם. אימון זה מביא למחויבות למצב הרגשי בדרך שאינה התעלמות, הצפה או ניתוק, אלא צפייה בעצמי והתמודדות עם הרגש. אחד מיתרונות השיטה הוא שניתן ליישם בקלות את הטכניקות גם באופן יומיומי, מחוץ לאימוני המדיטציה הקבועים.  

Mindfulness – השפעה על קשב ותפקודים ניהוליים  – מידע שהצטבר ממחקרים שונים מצביע על כך שמדיטציית קשיבות יכולה להביא לשינוי ביכולת תפיסה של גירויים ולשינוי בפעילות העצבית במוח. אחד ההיבטים החשובים של השפעה זו הוא שיפור פונקציות אקזקוטיביות כגון זיכרון עבודה, ויסות התנהגות, יכולות קשביות ופעילות מכוונת מטרה. סדנאות אימון מבוסס מיינדפולנס נמצאו ככלי טיפולי אפקטיבי הן בקרב בעלי הפרעת קשב והן באוכלוסייה נורמלית. נמצא כי אימון בשיטה זו מביא לשיפור התפקוד במרכיבי הקשב השונים, ובעיקר בקשב הסלקטיבי ובקשב המתמשך. בתוכנית שנבנתה עבור בני נוער עם הפרעות קשב והיפראקטיביות דיווחו רוב המשתתפים על שביעות רצון מהתהליך שעברו. דווח על ירידה בסימפטומים של היפראקטיביות, על שיפור ביכולות הקשב והשליטה העצמית וכן על ירידה ברמת המתח והחרדה ובסימפטומים של דיכאון.

Mindfulness  – מחקרים באוניברסיטת תל אביב היעילות של מדיטציית קשיבות הוכחה גם בשני מחקרים שערכנו בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב. באחד המחקרים העברנו את סדנת הקשיבות לכ-20 סטודנטים עם דיסלקסיה. בדקנו את איכות הקריאה שלהם לפני הסדנה ואחריה, וגם את תפקודם במטלות קשביות הבוחנות קשב מתמשך, קשב סלקטיבי, הפניית קשב ובקרת קשב. כל המבדקים נערכו תוך מדידת גלי המוח שלהם באמצעות אי.אי.ג’י. במקביל שאלנו אותם שאלות על איכות השינה שלהם, מידת הלחץ הנחווה ומדדים פסיכולוגיים נוספים. לאחר חודשיים של תרגול ראינו שיפור משמעותי של 24% בטעויות הקריאה, יחד עם שיפור בפונקציות הקשב השונות, בעיקר בקשב מתמשך – היכולת לעסוק בפעילות מונוטונית לאורך זמן. אם לפני הסדנה 74% מהמשתתפים היו מתחת לנורמה, לאחר הסדנה שיעור זה ירד ל- 26% בלבד. כמו כן, ראינו שיפור ברוב המדדים הפסיכולוגיים – איכות השינה, רמת החרדה והלחץ וכדומה. עברו סדנת קשיבות מותאמת לגילם. במחקר זה ראינו שיפור בעיקר בקשב הסלקטיבי – היכולת למקד את הקשב בגירויים רלוונטיים. יחסית לקבוצת הביקורת שלא תירגלה מדיטציה, ראינו שהילדים בקבוצת הניסוי הצליחו למצוא מהר יותר גירויים מסוימים כאשר מספר המסיחים יחסית גדול, וזאת מבלי שמידת הדיוק שלהם ירדה.

Mindfulness– בבתי ספר בארץ ובעולם מורים שאימצו את שיטת הקשיבות בבתי ספר מדווחים על שיפור באקלים הבית ספרי, ירידה באלימות ושיפור ברווחתם הכללית של התלמידים. עוד הם מדווחים כי שיטה זו תורמת לאווירת למידה טובה יותר בכיתה. כיום מופעלות תוכניות מדיטציית מיינדפולנס בבתי ספר רבים בארצות הברית. תוכניות אלה משמשות מודל לטיפול בהפרעת קשב וקשיי למידה, בהפרעות אכילה, בקשיים רגשיים ועוד. בישראל מיושמת השיטה במסגרת תוכנית ‘שפת הקשב’, המופעלת בבית הספר היסודי ‘תל-חי’ שבדרום תל-אביב זה כעשר שנים. התוכנית פותחה על ידי ד”ר נמרוד שיינמן ושימי לוי מהמרכז הישראלי לגוף-נפש בשיתוף עם הנהלת בית הספר ופסיכולוגים חינוכיים והפכה לחלק בלתי נפרד ממערכת השעות הבית-ספרית. תלמידי בית הספר מדווחים על שיפור בקשרים הבינאישיים ובדימוי העצמי, על פיתוח מודעות גופנית ועל שיפור ביכולות הקשב והריכוז. יתרה מכך, הישגי הילדים השתפרו פלאים. בימים אלה מתחיל במעבדת הקשב של בית הספר לחינוך ניסוי חדש, שבמסגרתו ייבדקו היבטים שונים של יכולת חברתית בקרב ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ו/או דיסלקסיה.

לסיכום, המידע המצטבר ממחקרים ומעבודה בשטח מוכיח כי יש למדיטציית קשיבות השפעה חיובית על מגוון היבטים של למידה ואיכות חיים. מאחר שמדובר בשיטה שקל יחסית ללמוד, ושאינה דורשת סביבה או תנאים מיוחדים לצורך תרגול, ניתן רק לקוות שעם הזמן יותר ויותר תלמידים ומורים ייחשפו אליה וייהנו מיתרונותיה.

נכתב ע”י ד”ר ריקרדו טרש, חוקר ומרצה בכיר בבית הספר לחינוך ובית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *